צחוק מרושע
צחוק מרושע או צחוק מטורף הוא צחוק מאני של נבל בסיפורת. נגזרות של הביטוי מופיעות בספרות אנגלית לפחות משנת 1784.[1] גרסה נוספת לביטוי, "צחוק סרדוני", מופיעה ב-1714 וככל הנראה הייתה קיימת גם קודם לכן. בשנת 2018, התפרסם מאמר שהסביר את מקורותיו של הסוג הספציפי הזה של צחוק באמצעות פסיכולוגיה אבולוציונית. קריסטיאנסן מתאר כי הצחוק המאפיין נבלים מגיע ממניע סאדיסטי והנאה מסבלם של אחרים, מה שמתפרש כ-"רוע טהור" של הדמות ביצירה.[2][3]
בחוברות קומיקס, בהן נבלי-על משמיעים צחוקים כאלו, הצחוק מתומלל בדרך כלל באופן הבא: מואהאהאה (mwahahaha), מוואהאה (muahahaha), בוואהאהא (bwahahaha) ועוד.[4] דרך כתיבה זו מופיעה לעיתים קרובות גם בבלוגים באינטרנט, מערכות לוח מודעות ומשחקי מחשב. שם, השימוש בצחוק מתאר צורה כלשהי של ניצחון, עליונות על האחר או כאמצעי סרקסטי.
במהלך שנות ה-30, תוכנית הרדיו הפופולרית, הצל, השתמשה בצחוק מרושע כחלק מההצגה שלה. זו דוגמה למקרה נדיר שבו דמות שאינה דמות נבל משתמשת בצחוק מרושע. הצחוק הפך למאפיין בולט של הדמות ונשמר גם לאחר שהמדובב של הדמות הראשית הוחלף באורסון וולס.[5] הצחוק המרושע של השחקן וינסנט פרייס היה בשימוש או הועתק פעמים רבות ברדיו, קולנוע, מוזיקה וטלוויזיה,[דרוש מקור] במיוחד בסוף הווידאו קליפ לשיר Thriller של מייקל ג'קסון.
בסרטים, צחוק מרושע ממלא לעיתים קרובות את הפסקול כאשר הנבל נמצא מחוץ לזווית הצילום. במקרים כאלה, הצחוק מתנגן ברקע בזמן שהגיבור או הקורבן מנסים לברוח. דוגמה לכך היא שודדי התיבה האבודה, שם צחוקו של בלוק ממלא את הג'ונגל הדרום אמריקאי בזמן שאינדיאנה ג'ונס בורח מההוביטוס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fanny Burney, 1778 to 1784, Bickers and son, 1784. (באנגלית)
- ^ Kjeldgaard-Christiansen, Jens (באוקטובר 2018). "Social Signals and Antisocial Essences: The Function of Evil Laughter in Popular Culture". The Journal of Popular Culture (באנגלית). 51 (5): 1214–1233. doi:10.1111/jpcu.12728.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Anonym, Here is the psychological explanation behind the evil laughs, www.tellerreport.com (באנגלית)
- ^ Neil Zawacki, How to be a villain, Chronicle Books, 2003, ISBN 978-0-8118-4666-0
- ^ Robert L. Mott, The Audio Theater Guide: Vocal Acting, Writing, Sound Effects and Directing for a Listening Audience, McFarland, 2014-11-26, ISBN 978-0-7864-5699-4. (באנגלית)